1 vnumber="1"> css="font-weight:bold"> א ויהי אחרי כן ולאבשלום בן דוד אחות יפה--ושמה תמר ויאהבה אמנון בן דוד
2 vnumber="2"> css="font-weight:bold"> ב ויצר לאמנון להתחלות בעבור תמר אחתו--כי בתולה היא ויפלא בעיני אמנון לעשות לה מאומה
3 vnumber="3"> css="font-weight:bold"> ג ולאמנון רע ושמו יונדב בן שמעה אחי דוד ויונדב איש חכם מאד
4 vnumber="4"> css="font-weight:bold"> ד ויאמר לו מדוע אתה ככה דל בן המלך בבקר בבקר--הלוא תגיד לי ויאמר לו אמנון את תמר אחות אבשלם אחי אני אהב
5 vnumber="5"> css="font-weight:bold"> ה ויאמר לו יהונדב שכב על משכבך והתחל ובא אביך לראותך ואמרת אליו תבא נא תמר אחותי ותברני לחם ועשתה לעיני את הבריה למען אשר אראה ואכלתי מידה
6 vnumber="6"> css="font-weight:bold"> ו וישכב אמנון ויתחל ויבא המלך לראותו ויאמר אמנון אל המלך תבוא נא תמר אחתי ותלבב לעיני שתי לבבות ואברה מידה
7 vnumber="7"> css="font-weight:bold"> ז וישלח דוד אל תמר הביתה לאמר לכי נא בית אמנון אחיך ועשי לו הבריה
8 vnumber="8"> css="font-weight:bold"> ח ותלך תמר בית אמנון אחיה--והוא שכב ותקח את הבצק ותלוש (ותלש) ותלבב לעיניו ותבשל את הלבבות
9 vnumber="9"> css="font-weight:bold"> ט ותקח את המשרת ותצק לפניו וימאן לאכול ויאמר אמנון הוציאו כל איש מעלי ויצאו כל איש מעליו
10 vnumber="10"> css="font-weight:bold"> י ויאמר אמנון אל תמר הביאי הבריה החדר ואברה מידך ותקח תמר את הלבבות אשר עשתה ותבא לאמנון אחיה החדרה
11 vnumber="11"> css="font-weight:bold"> יא ותגש אליו לאכל ויחזק בה ויאמר לה בואי שכבי עמי אחותי
12 vnumber="12"> css="font-weight:bold"> יב ותאמר לו אל אחי אל תענני--כי לא יעשה כן בישראל אל תעשה את הנבלה הזאת
13 vnumber="13"> css="font-weight:bold"> יג ואני אנה אוליך את חרפתי ואתה תהיה כאחד הנבלים בישראל ועתה דבר נא אל המלך כי לא ימנעני ממך
14 vnumber="14"> css="font-weight:bold"> יד ולא אבה לשמע בקולה ויחזק ממנה ויענה וישכב אתה
15 vnumber="15"> css="font-weight:bold"> טו וישנאה אמנון שנאה גדולה מאד--כי גדולה השנאה אשר שנאה מאהבה אשר אהבה ויאמר לה אמנון קומי לכי
16 vnumber="16"> css="font-weight:bold"> טז ותאמר לו אל אודת הרעה הגדולה הזאת מאחרת אשר עשית עמי לשלחני ולא אבה לשמע לה
17 vnumber="17"> css="font-weight:bold"> יז ויקרא את נערו משרתו ויאמר שלחו נא את זאת מעלי החוצה ונעל הדלת אחריה
18 vnumber="18"> css="font-weight:bold"> יח ועליה כתנת פסים כי כן תלבשן בנות המלך הבתולת מעילים ויצא אותה משרתו החוץ ונעל הדלת אחריה
19 vnumber="19"> css="font-weight:bold"> יט ותקח תמר אפר על ראשה וכתנת הפסים אשר עליה קרעה ותשם ידה על ראשה ותלך הלוך וזעקה
20 vnumber="20"> css="font-weight:bold"> כ ויאמר אליה אבשלום אחיה האמינון אחיך היה עמך ועתה אחותי החרישי אחיך הוא אל תשיתי את לבך לדבר הזה ותשב תמר ושממה בית אבשלום אחיה
21 vnumber="21"> css="font-weight:bold"> כא והמלך דוד--שמע את כל הדברים האלה ויחר לו מאד
22 vnumber="22"> css="font-weight:bold"> כב ולא דבר אבשלום עם אמנון למרע ועד טוב כי שנא אבשלום את אמנון על דבר אשר ענה את תמר אחתו {פ} art="x-p"/>
23 vnumber="23"> css="font-weight:bold"> כג ויהי לשנתים ימים ויהיו גזזים לאבשלום בבעל חצור אשר עם אפרים ויקרא אבשלום לכל בני המלך
24 vnumber="24"> css="font-weight:bold"> כד ויבא אבשלום אל המלך ויאמר הנה נא גזזים לעבדך ילך נא המלך ועבדיו עם עבדך
25 vnumber="25"> css="font-weight:bold"> כה ויאמר המלך אל אבשלום אל בני אל נא נלך כלנו ולא נכבד עליך ויפרץ בו ולא אבה ללכת ויברכהו
26 vnumber="26"> css="font-weight:bold"> כו ויאמר אבשלום ולא ילך נא אתנו אמנון אחי ויאמר לו המלך למה ילך עמך
27 vnumber="27"> css="font-weight:bold"> כז ויפרץ בו אבשלום וישלח אתו את אמנון ואת כל בני המלך {ס} art="x-p"/>
28 vnumber="28"> css="font-weight:bold"> כח ויצו אבשלום את נעריו לאמר ראו נא כטוב לב אמנון ביין ואמרתי אליכם הכו את אמנון והמתם אתו--אל תיראו הלוא כי אנכי צויתי אתכם--חזקו והיו לבני חיל
29 vnumber="29"> css="font-weight:bold"> כט ויעשו נערי אבשלום לאמנון כאשר צוה אבשלום ויקמו כל בני המלך וירכבו איש על פרדו--וינסו
30 vnumber="30"> css="font-weight:bold"> ל ויהי המה בדרך והשמעה באה אל דוד לאמר הכה אבשלום את כל בני המלך ולא נותר מהם אחד {פ} art="x-p"/>
31 vnumber="31"> css="font-weight:bold"> לא ויקם המלך ויקרע את בגדיו וישכב ארצה וכל עבדיו נצבים קרעי בגדים {ס} art="x-p"/>
32 vnumber="32"> css="font-weight:bold"> לב ויען יונדב בן שמעה אחי דוד ויאמר אל יאמר אדני את כל הנערים בני המלך המיתו--כי אמנון לבדו מת כי על פי אבשלום היתה שומה מיום ענתו את תמר אחתו
33 vnumber="33"> css="font-weight:bold"> לג ועתה אל ישם אדני המלך אל לבו דבר לאמר כל בני המלך מתו כי אם ( ) אמנון לבדו מת {פ} art="x-p"/>
34 vnumber="34"> css="font-weight:bold"> לד ויברח אבשלום וישא הנער הצפה את עינו וירא והנה עם רב הלכים מדרך אחריו מצד ההר
35 vnumber="35"> css="font-weight:bold"> לה ויאמר יונדב אל המלך הנה בני המלך באו כדבר עבדך כן היה
36 vnumber="36"> css="font-weight:bold"> לו ויהי ככלתו לדבר והנה בני המלך באו וישאו קולם ויבכו וגם המלך וכל עבדיו בכו בכי גדול מאד
37 vnumber="37"> css="font-weight:bold"> לז ואבשלום ברח וילך אל תלמי בן עמיחור (עמיהוד) מלך גשור ויתאבל על בנו כל הימים
38 vnumber="38"> css="font-weight:bold"> לח ואבשלום ברח וילך גשור ויהי שם שלש שנים
39 vnumber="39"> css="font-weight:bold"> לט ותכל דוד המלך לצאת אל אבשלום כי נחם על אמנון כי מת {ס} art="x-p"/>