1 vnumber="1"> לכל זמן ועת לכל חפץ תחת השמים {פ}
art="x-p"/>
2 vnumber="2"> עת ללדת ועת למות br עת לטעת ועת לעקור נטוע br
3 vnumber="3"> עת להרוג ועת לרפוא br עת לפרוץ ועת לבנות br
4 vnumber="4"> עת לבכות ועת לשחוק br עת ספוד ועת רקוד br
5 vnumber="5"> עת להשליך אבנים ועת כנוס אבנים br עת לחבוק ועת לרחק מחבק br
6 vnumber="6"> עת לבקש ועת לאבד br עת לשמור ועת להשליך br
7 vnumber="7"> עת לקרוע ועת לתפור br עת לחשות ועת לדבר br
8 vnumber="8"> עת לאהב ועת לשנא br עת מלחמה ועת שלום {פ}
art="x-p"/>
9 vnumber="9"> מה יתרון העושה באשר הוא עמל
10 vnumber="10"> ראיתי את הענין אשר נתן אלהים לבני האדם--לענות בו
11 vnumber="11"> את הכל עשה יפה בעתו גם את העלם נתן בלבם--מבלי אשר לא ימצא האדם את המעשה אשר עשה האלהים מראש ועד סוף
12 vnumber="12"> ידעתי כי אין טוב בם--כי אם לשמוח ולעשות טוב בחייו
13 vnumber="13"> וגם כל האדם שיאכל ושתה וראה טוב בכל עמלו--מתת אלהים היא
14 vnumber="14"> ידעתי כי כל אשר יעשה האלהים הוא יהיה לעולם--עליו אין להוסיף וממנו אין לגרע והאלהים עשה שיראו מלפניו
15 vnumber="15"> מה שהיה כבר הוא ואשר להיות כבר היה והאלהים יבקש את נרדף
16 vnumber="16"> ועוד ראיתי תחת השמש מקום המשפט שמה הרשע ומקום הצדק שמה הרשע
17 vnumber="17"> אמרתי אני בלבי--את הצדיק ואת הרשע ישפט האלהים כי עת לכל חפץ ועל כל המעשה שם
18 vnumber="18"> אמרתי אני בלבי--על דברת בני האדם לברם האלהים ולראות שהם בהמה המה להם
19 vnumber="19"> כי מקרה בני האדם ומקרה הבהמה ומקרה אחד להם--כמות זה כן מות זה ורוח אחד לכל ומותר האדם מן הבהמה אין כי הכל הבל
20 vnumber="20"> הכל הולך אל מקום אחד הכל היה מן העפר והכל שב אל העפר
21 vnumber="21"> מי יודע רוח בני האדם--העלה היא למעלה ורוח הבהמה--הירדת היא למטה לארץ
22 vnumber="22"> וראיתי כי אין טוב מאשר ישמח האדם במעשיו--כי הוא חלקו כי מי יביאנו לראות במה שיהיה אחריו
art="x-p"/>