1 א תאשם שמרון כי מרתה באלהיה בחרב יפלו--עלליהם ירטשו והריותיו יבקעו {פ}
2 ב שובה ישראל עד יהוה אלהיך כי כשלת בעונך
3 ג קחו עמכם דברים ושובו אל יהוה אמרו אליו כל תשא עון וקח טוב ונשלמה פרים שפתינו
4 ד אשור לא יושיענו על סוס לא נרכב ולא נאמר עוד אלהינו למעשה ידינו--אשר בך ירחם יתום
5 ה ארפא משובתם--אהבם נדבה כי שב אפי ממנו
6 ו אהיה כטל לישראל יפרח כשושנה ויך שרשיו כלבנון
7 ז ילכו ינקותיו ויהי כזית הודו וריח לו כלבנון
8 ח ישבו ישבי בצלו יחיו דגן ויפרחו כגפן זכרו כיין לבנון
9 ט אפרים מה לי עוד לעצבים אני עניתי ואשורנו אני כברוש רענן--ממני פריך נמצא ( ) י מי חכם ויבן אלה נבון וידעם כי ישרים דרכי יהוה וצדקים ילכו בם ופשעים יכשלו בם {ש}