1 א ויען-יהוה את-איוב מנהסערה (מן הסערה) ויאמר
2 ב מי זה מחשיך עצה במלין-- בלי-דעת
3 ג אזר-נא כגבר חלציך ואשאלך והודיעני
4 ד איפה היית ביסדי-ארץ הגד אם-ידעת בינה
5 ה מי-שם ממדיה כי תדע או מי-נטה עליה קו
6 ו על-מה אדניה הטבעו או מי-ירה אבן פנתה
7 ז ברן-יחד כוכבי בקר ויריעו כל-בני אלהים
8 ח ויסך בדלתים ים בגיחו מרחם יצא
9 ט בשומי ענן לבשו וערפל חתלתו
10 י ואשבר עליו חקי ואשים בריח ודלתים
11 יא ואמר--עד-פה תבוא ולא תסיף ופא-ישית בגאון גליך
12 יב המימיך צוית בקר ידעתה שחר (ידעת השחר) מקמו
13 יג לאחז בכנפות הארץ וינערו רש ע ים ממנה
14 יד תתהפך כחמר חותם ויתיצבו כמו לבוש
15 טו וימנע מרש ע ים אורם וזרוע רמה תשבר
16 טז הבאת עד-נבכי-ים ובחקר תהום התהלכת
17 יז הנגלו לך שערי-מות ושערי צלמות תראה
18 יח התבננת עד-רחבי-ארץ הגד אם-ידעת כלה
19 יט אי-זה הדרך ישכן-אור וחשך אי-זה מקמו
20 כ כי תקחנו אל-גבולו וכי-תבין נתיבות ביתו
21 כא ידעת כי-אז תולד ומספר ימיך רבים
22 כב הבאת אל-אצרות שלג ואוצרות ברד תראה
23 כג אשר-חשכתי לעת-צר ליום קרב ומלחמה
24 כד אי-זה הדרך יחלק אור יפץ קדים עלי-ארץ
25 כה מי-פלג לשטף תעלה ודרך לחזיז קלות
26 כו להמטיר על-ארץ לא-איש-- מדבר לא-אדם בו
27 כז להשביע שאה ומשאה ולהצמיח מצא דשא
28 כח היש-למטר אב או מי-הוליד אגלי-טל
29 כט מבטן מי יצא הקרח וכפר שמים מי ילדו
30 ל כאבן מים יתחבאו ופני תהום יתלכדו
31 לא התקשר מעדנות כימה או-משכות כסיל תפתח
32 לב התציא מזרות בעתו ועיש על-בניה תנחם
33 לג הידעת חקות שמים אם-תשים משטרו בארץ
34 לד התרים לעב קולך ושפעת-מים תכסך
35 לה התשלח ברקים וילכו ויאמרו לך הננו
36 לו מי-שת בטחות חכמה או מי-נתן לשכוי בינה
37 לז מי-יספר שחקים בחכמה ונבלי שמים מי ישכיב
38 לח בצקת עפר למוצק ורגבים ידבקו
39 לט התצוד ללביא טרף וחית כפירים תמלא
40 מ כי-ישחו במעונות ישבו בסכה למו-ארב
41 מא מי יכין לערב צידו כי-ילדו אל-אל ישועו יתעו לבלי-אכל